שף, מיהו?

השבוע התחלנו את "יסודות הקולינריה 3". אני מתבוננת בחבריי לכיתה כבר 12 שבועות ומנסה להבין מה הופך מישהו/י לשף? הכיתה שלי מורכבת מקבוצה הטרוגנית לחלוטין. גבר שחור בן 51 מאוקלנד, עם 6 נכדים (כמובן, כמה סטריאוטיפי..); חיילת לשעבר, שירתה בעיראק ובאפגניסטן, לבנה, קשוחה, כבת 26; בחור אסייתי אמריקאי שגדל בעיר; בחור מאינדיאנה, מבית יהודי שומר כשרות, אתאיסט; בחורה בת 37, עוסקת בנדל"ן, במקור מאפגניסטן; בחורה עם 15 אחים ואחיות, כולם מאותו האבא בלבד; בחורה מפורטו ריקו; כמה אמריקאיות צפוניות קלאסיות; וגברת אחת עקשנית וטרחנית, מקסיקנית בת 63; ועוד ידנו נטויה. כמעט שכחתי, ואני, ישראלית בת 31, מהנדסת תעשייה וניהול שעברה לסן פרנסיסקו עם חבר שלה ההייטקיסט. חתיכת רשימת מכולת, לא?

ובכל זאת, חשבתי לעצמי, מה משותף לכולם? ובכן בראש ובראשונה האהבה לאוכל והתשוקה לבישול. לא כולם שמנים, לא כולם רזים, כולם אוהבים לאכול ונהנים מאוכל. כמעט בכולם יש תשוקה אדירה ללמוד, למצות את הרגעים כמה שיותר ולהפיק את המירב מהשפים השונים שמלמדים אותנו.

תהיתי לעצמי, האם צריך להיות חכם בשביל לבשל טוב? ובכן, חכם זו גם כך מילה בעייתית. אבל אני לא בטוחה שזה לב העניין. יעזור בוודאי, אבל יותר מחכמה צריך יכולת אנליטית וזריזות מחשבה ופעולה. בעברית נקרא לזה "תקתקנות". לקחת רשימה של 6 מנות שונות, לפרק אותן לכל הפעולות שהן דורשות, לסדר לפי זמן הבישול וההכנה הנדרש ובסוף לנצח על כל התזמורת שתגיע יחדיו ובהרמוניה מושלמת לתו הסיום. עכשיו כשהגענו כדאי שיהיה גם טעים, לא?

הבסיס אולי הכי משמעותי בעיניי לבישול טוב הוא רגישות. אני לא מתכוונת להתפייט על ניחוחות העגבניה שנקטפה עם שחר. אך בכל זאת, צריך לרחוש כבוד לחומרי הגלם שאיתם עובדים ובעיקר לגלות הבנה ורגישות. כל רכיב צריך טיפול שונה. אי אפשר להתייחס לפילה דג כמו לנתחי בקר. כמה זמן לבשל כל דבר, באיזו טכניקה לבחור, באיזו טמפרטורה, כמה נוזלים, איך לתבל? ובכן, ברגישות.

האחות של הרגישות היא כנראה היצירתיות. אני מודה ומתוודה שאני עוד לא לגמרי שם. מטרת התהליך שאותו אנו עוברים בבית הספר היא להגיע לרמת בסיס מספקת של טכניקה וידע. על זה אפשר לבנות את היצירתיות. לגוון, לשנות, לנסות, להעז. אבל קודם כל צריך ללמוד איך יוצא אורז אחד אחד.

אני עומדת בפתח ששת השבועות הבאים, קצת נרגשת. הקורס הנוכחי מורכב מסטים של יומיים. ביום הראשון יש הרצאה והכנות לבישולים שלמחרת. ביום השני, מבשלים! שתי צלחות מלאות הכוללות כל אחת בשר/דג/עוף, תוספת וירק. לכל שולחן יש שעת יעד לכל צלחת. איחור מקסימלי הוא 3 דקות אחרי הזמן שנקבע. אחרי 3 דקות יורדות חצי מהנקודות של אותה הצלחת. היום היה יום הבישולים הראשון בקורס הזה. היה מאוד סוער, 20 שפים מתחילים התרוצצו בטירוף, מזיעים ולחוצים. השף צועק ברקע, "עוד 2 דקות לשולחן מספר 1", "עוד 20 שניות", "להתכונן שולחן 2" וכיוצ"ב. יש מעט מדי מקום עבודה, לכל אחד מאיתנו היו היום שתי להבות על הכיריים ושש מנות שהתבשלו במקביל, ג'אגלינג למתחילים. ההכנות לא הושלמו במלואן אתמול (היו חסרים מוצרים), היו מעט מדי סירים לכל הכיתה, והשעון ממשיך לתקתק. הייתה בכיתה אווירה של תכנית ריאליטי, משום מה שפים מכיתות אחרות הסתובבו מסביב. הרמתי את הראש ברגע מסוים ופתאום אני רואה את השף האחראי של בית הספר מתסכל עליי קוצצת בצל. חייכתי, ועם כל הכבוד חזרתי לבצל שלי. אבל היה כל כך כיף. שטף אדרנלין, ריכוז והנאה צרופה!

תאחלו לי בהצלחה!

מודעות פרסומת

28 תגובות ל-“שף, מיהו?

  1. you made my taste buds wet!!!!!!Go on and have fun.
    Rony

  2. אני מאוד נהנית לקרוא את מה שאת כותבת… כנראה שהכשרון לבישול הוא לא הכשרון היחידי שלך. 🙂

  3. מקסים! איזה כיף לקרוא!
    שיהיה המון בהצלחה! 🙂

  4. הילה, ובכל המגוון הזה של השפים המתחילים אני מסופק אם יש עוד אחד שמנהל בלוג כזה מדהים, ומעלה לרמות על את המודעות לתהליך הפנימי והקבוצתי. כיף לקרוא, כיך לאכול (תקנאו, טעמתי) !

    איתי

  5. למרות הלחץ הרושם העיקרי שאת לומדת מיישמת ו נהנית וזה הכי חשוב !
    תזכרי שיש לך מורשת:סבתא ציירת ,אבא יצירתי ואמא "תקתקנית".
    אוהבים ומלווים מרחוק!!!

  6. אם רגישות היא שם המשחק אז אני יכול להגיד מניסיון אישי שהמשחק
    הזה משוחק כהלכה אפילו רק אם משחקים במגרש הביתי של
    דן שילון/ יאיר לפיד, מתגעגע לסלט ואליכם.
    שי

  7. Wow Lala sounds so fun!!!! cant wait to eat one of your dishes next month!!!!
    mucho suerte!
    behazlah!!!!!!!

  8. פוסט מעולה!!!
    אני מרגישה שבבישולים המעולים שלך יש הרבה רגישות, יצירתיות וגם אומץ. את לא מפחדת לתבל כמו שצריך, גם לא בטעמים/תבלינים פחות סטנדרטים, אבל גם יודעת לא להגזים.
    לתקתקנות קשה לי להתייחס, בעיקר כי אני מתקתקת בישולים, ולכן הם יוצאים כמו שהם יוצאים (לא משהו :()

  9. יעקב צוריאל

    היי הלה,
    כמי שמתפרנס מכתיבה, אני יכול לומר לך שקורס בכתיבה יוצרת את לא צריכה…
    כשיף חובב בעיתות פנאי קחי עצה מנצחת: הוסיפי לכל תבשיל חמאה, יין, שום, בצל וקמצוץ נשמה… וכל תבשיל יצליח.
    בהצלחה בקולינריה 3!
    צורי

  10. חוץ משלושת מרכיבי המורשת שאמא הזכירה יש בודאי עוד הרבה מורשות שמרבדות את שורשיך וככל שהלחץ ייגבר הן בודאי תתגלנה. כולי מתמלא שמחה כשאני קורא את דבריך ושמע אותך בטלפון. הכיף שלך מיטיב עמך. מצפים לשמוע המשך.
    אבא

    • כל כך הרבה פעמים בבית ספר אני חושבת עליך ועל אמא, כמה היית נהנה פה. יש לכם חלק משמעותי בכיף הזה.מצפה בכיליון עיניים לדואט!

  11. ללי מתוקה,

    כבר נכתב לעיל שכשרון הבישול אינו הכשרון היחיד שלך, וכמה שזה נכון! הפוסט מקסים, רגיש וכ"כ אמיתי. את נוגעת בלב המאפליה הקולינארית, שיש בה נקודות אור מכשפות שמהן אפשר גם להתענג וגם לחטוף כוויות. מנסיון אישי, ה"כוויות" נרפאות מהר, והטעמים הנפלאים נשארים.

    תמשיכי בכיף

    נשיקות רוחיק

  12. אחל'ה פוסט כפרה
    לא יודעת אם אני יותר נהנית לקרוא כי את כותבת על אוכל
    או כי את כותבת בכזאת תשוקה
    או כי זה ברור שאת כל-כך נהנית ממה שאת לומדת ועושה
    או בגלל הרגישות שלך וההסתכלות על הבישול כדלת לנפש
    בנוסף לזה שהאוכל שלך יוצא ט-ע-י-ם
    מחכה לפוסט הבא
    וגם מתה לטעום עוד משהו פרי יצירתך
    סחטיין
    טל

  13. ללה יקירתי,
    אני כל כך נהנית לקרוא את כתיבתך החכמה, הרגישה והמרגשת – טוב בדיוק כמו שאת בכל תחום. אני מאוד מזדהה עם אהבתך לאוכל הרי אני עזבתי הכל ומנסה לעסוק בעניין בצורה מקצועית. אני בטוחה שתצליחי בגדול בתחום כי יש בך הכל: שכל, אהבה, רגישות, חכמה, פתיחות ובגרות. מחכה כבר לפצוח איתך בטנגו בישול במטבח החדש שלי.
    אוהבת אפי.

  14. הדודים: מלכה וארנון

    הילה יקרה,
    מרחוק, מעבר לאוקיינוס (תרתי משמע) מאחלים הצלחה מכל הלב. קראנו וכמעט הרגשנו את ריח העגבניה וטעם הגזר של פעם כשהם גדלו בגינתנו. את הביצים הצהובות מאד בגלל שטרחנו להאכיל את התרנגולות בירק טרי שקוצץ דק דק(כמעט כמו טבחים) ואת בשר העוף שעלה על השולחן רק אם מישהו היה חולה או שהתרנגולת היתה חולה…אין לנו בזכרון מאכלי שף מהסוג שאת לומדת להכין. האמהות הפולניות פשוט לא ידעו לבשל. המפתיע הוא שהדור הבא והבא אחריו עושים זאת בהצלחה רבה מאד. אז אם זה במורשת הגנטית או לא? אנחנו בטוחים שתבונתך וכישוריך יעמדו לך ליצור את המאכלים שאת מייחלת לבשל והעיקר: "זאי מצליח" או בעברית: היי מצליחה.
    אוהבים ומתגעגעים
    מלכה וארנון

    • הלוואי ויכולנו לחזור קצת אחורה לימים שבהם האוכל שלנו היה פחות מתועש ויותר טרי, טבעי ובריא. תודה על המילים החמות, מתגעגעת ושולחת נשיקות!

  15. בטי יקרה,
    נשמע מדהים!!
    יאללה, מחכה בקוצר רוח לארוחות ערב משותפות!!
    מבטיחה לשטוף כלים!
    נשיקות!!
    מתגעגעת מאוד.
    אני מוכנה להסתפק בלחם עם קוטג' וחביתה… רק תחזרי כבר..

  16. הילוש, לקרוא את כל התגובות, ולהתרגש בשבילך. הרבה מחמאות, כולן נעוצות היטב בקרקע!
    תמשיכי ליהנות כל כך ולשתף אותנו בחוויות, במחשבות ובתחושות, בצורה אמיתית וחיה כל כך.
    אוהבים..

  17. שיהיה בהצלחה
    תהני מכל רגע.
    נשמח לשמוע חוויות מתקופת הלימודים כי הבתיבה שלך נהדרת.

  18. תודה רבה:) מבטיחה להמשיך לעדכן!

  19. מלוא האיחולים להצלחה
    אני צופה בגאווה בתכנית המאסטר שף בישראל
    ואני מעריץ אנשים שהמזון שאנו אוכלים הוא חומר היצירה שלהם

  20. תודה רבה על האיחולים, משום מה לא ניתן לראות את התכנית מחו"ל, אני ממש רוצה לראות. כל הזמן מספרים לי עליה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s