חגים, געגועים ואחד מיונז

הרבה זמן לא כתבתי. אני מניחה שמדובר בשילוב מנצח של לימודים, חגים, יום ההולדת שלי וביקור משפחתי. זו הפעם הראשונה מאז שאני בסן פרנסיסקו שהרגשתי את בלוז החגים. בפסח ההורים שלי היו פה וחגגנו יחד איתם ובישלנו יחד לחג (שרידי ניחוחות הגפילטע נישאו באוויר עד שבועות בערך). אבל ראש השנה, זה כבר משהו אחר. זה החג שאני הכי אוהבת. קודם כל בגלל שבעשור האחרון אנחנו חוגגים אותו אצל אחי וגיסתי והילדודס עם המשפחה הקרובה שלה ושלי. לא המון אנשים (נגיד לא שלושים כמו בליל הסדר…) וכולם אנשים יקרים אהובים. הדבר הנוסף שמשותף לכל הנוכחים זו האהבה למטבח. מדובר בארוחת פסגה, כל אחד מהנוכחים מכין אוכל מופלא והרי לכם סינרגיה. השנה, בערב החג, הם כולם ישבו מסביב לשולחן במזכרת בתיה ואני, בסן פרנסיסקו, באמת שהתגעגעתי. מאוד.

לאור הגעגועים החלטתי להקדיש את הפוסט הזה בכדי לספר קצת על הרקע הקולינרי שלי. או כמו שאמא הייתה אומרת – על ה-Kinder Stube שלי. מהיום שאני זוכרת את עצמי ביליתי במטבח. מגיל שנתיים, עומדת על כיסא ועוזרת לחתוך. בימי בית ספר יסודי אני זוכרת תקופה של הכנת עוגיות. ולאורך כל השנים על תקן סו-שפית, מגלגלת כרוב ממולא עם אבא במטבח, מנקה עלים של תרד לפשטידה של אמא, שוטפת תותים לריבה, מקפלת קצף לעוגת שוקולד או אגוזים ל"קפה יובל" שאבא שלי ניהל כתחביב מספר שנים וכל המשפחה השתתפה באופן פעיל. אחת לכמה זמן היינו מתכננים ארוחה מיוחדת. מתחילים בערך שבוע קודם בהוצאת כל ספרי הבישול ובדיקת אופציות. לאחר שהתקבלו החלטות (לא תמיד כל כך פשוט…) והוכנה רשימת קניות, ביום המיועד התייצבנו כולנו לבישול משותף ומהנה במיוחד. אני לא יודעת בדיוק למה אבל למרות שרוב העשור האחרון לא גרתי עם ההורים שלי, עדיין בכל פעם שבישלתי ארוחה רצינית ומושקעת במיוחד באתי לבשל אצלם. יש להם את כל העזרים, התבלינים והמכשירים הנחוצים. האמת, בדרך כלל גם את כל חומרי הגלם. אחד מהם או שניהם כמעט תמיד הצטרפו אליי לסייע ואז החלפנו קצת תפקידים, הפעם אני כשפית והם מסייעים. יש משהו בבית שלנו ובמטבח שמזמין ונותן לי את האווירה הכי מתאימה ואת התוצרים הכי מוצלחים. הרבה פעמים במהלך הלימודים אני חושבת לעצמי איך הם היו נהנים פה. זו באמת חוויה יוצאת דופן ומלהיבה עבור חובבי מטבח מושבעים שכמונו.

מחר היום האחרון של מקבץ הקורסים הראשון והשבוע הזה משובץ להפליא בארבעה מבחנים. שניים עברו, שניים מחר. היום היה המבחן על החיתוכים המפורסמים – מצורפת להנאתכם תמונה של המגש שלי, שכלל 8 חיתוכים שונים ומיונז אחד בארבעים וחמש דקות בדיוק. אולי זה נראה כמו הרבה זמן, אבל יחסית לכך ששבוע שעבר נבחנו על אותה כמות, מינוס מיונז ופלוס חמש עשרה דקות, אני מודה שזה היה מעט מלחיץ. אבל עבר בשלום וכל האצבעות עדיין איתי.

בשבוע הבא מתחיל קורס יסודות הקולינריה 2. מתחילים ללכלך את הידיים כמו שצריך ולבשל! בשבועות האחרונים בקורס הנוכחי השף הסביר והדגים טכניקות בישול שונות, צירים ומרקים. בסוף כל הדגמה כל הכיתה זכתה לאכול. מדובר בשבועיים שבהם ארוחת הבוקר שלי כללה עוף צלוי/שניצל/בגריל עם תפ"א/אורז ברוטב הולנדייז (90 אחוז חמאה…) או אחרים. עוד שבועיים כאלו ואני לא נכנסת למדים יותר. בחיי שהם ממש רחבים. אחח, הבישול הצרפתי הקלאסי, כל כך הרבה חמאה וכל כך מעט חסה.

כיוון שאני חייבת לאבא שלי מתכון למיונז החלטתי לצרף אותו לכאן לטובת הציבור. אתחיל בגירסה שנלמדה בבית הספר ואמשיך בשינויים קלים שיקלו על החיים.

מצרכים למיכל פלסטיק קטן (כמו של חמוצים בסופר) – 200 מ"ל

  • 2 חלמונים
  • כף חומץ
  • מיץ מחצי לימון
  • קורט מלח
  • קורט אבקת חרדל
  • קורט צילי טחון
  • 0.75-1 כוס שמן קנולה

כלי עבודה:

  • קערה
  • מטרפה
  • מגבת רטובה

הכנה:

כדאי להניח את הקערה על מגבת רטובה מגולגלת שמקיפה את הקערה בכדי שהיא לא תזוז בזמן שטורפים ביד אחת ומזליפים שמן בשנייה. מכניסים את כל הרכיבים מלבד השמן לקערה ומתחילים לטרוף. לאחר שהתערובת מבהירה מעט מתחילים להזליף את השמן תוך כדי טריפה. חשוב מאוד להזליף ממש בעדינות, כל פעם עוד קצת. אם תוסיפו את כל השמן בבת אחת המיונז יישבר. כלומר, השמן והביצים ייפרדו. ממשיכים לטרוף ולהוסיף שמן עד שכשהופכים את הקערה המיונז לא נשפך או לחלופין עד שמרימים את המטרפה והמיונז לא נוזל בכלל. אם נשבר לכם המיונז (אם הוא לא נהיה יותר סמיך עד לרמה שהוא לא נוזל מגב של כף), לא להתייאש, זה חייב לקרות לפחות פעם אחת. מה שאפשר לעשות זה להפסיק, לטרוף שתי ביצים חדשות ובמקום להזליף שמן להזליף את התערובת שנשארה.

תשמעו, מדובר במאמץ פיסי לא פשוט לכתפיים, אני מציעה להחליף ידיים מדי פעם. יותר נכון, אני מציעה להשתמש במקצף ידני חשמלי או מיקסר או מג'ימיקס. הם יעשו את העבודה יופי טופי. עושים הכול בדיוק אותו הדבר רק בלי להתאמץ. מושלם. שאלתי את השף למה עושים את זה באופן ידני. התשובה הייתי "למקרה שתהיה הפסקת חשמל או שלא יהיה מיקסר". מעט קלוש, אבל קיבלתי.

הצעות לשדרוג:

  • אם מחליפים את כל כמות השמן בשמו זית מקבלים איולי משובח. אפשר להחליף גם רק חצי מהכמות.
  • לוותר על החומץ ולהוסיף יותר לימון.
  • במקום אבקת חרדל אפשר כף חרדל איכותי.
  • אפשר לכתוש לתערובת מעט שום. לא להגזים..

לשמור בקירור, בבית ספר אמרו עד שלושה שבועות. אני באופן אישי נוטה להחמיר. מדובר בביצים חיות ולא בא לי על סלמונלה. אני מעדיפה לעשות כמות קטנה בכל פעם ולשמור עד שבוע בכלי סגור. תמרחו על לחם משובח, תוסיפו סלמי, עגבניה ומלפפון חמוץ והרי לכם ארוחת בית לעצלנים.

בתאבון וחג שמח:)

מודעות פרסומת

16 תגובות ל-“חגים, געגועים ואחד מיונז

  1. איזה כושר כתיבה, תענוג לקרוא. אני נהניייתי.

  2. מזל טוב על היומולדת מותק !!!!!!!!!!!!!!!

    בסוף, אחרי שטיפות המוח שלך על כמה שכייף לבשל – אני עוד אתחיל להכין חביתות לגמרי בעצמי !
    :)))

    ניתראה בקרוב

  3. הי יקירה
    אני אישית מהשניה הראשונה של קריאת הבלוג התחברתי נזכרתי והתגעגעתי לארוחות בבית הוריך המשובחת-וסליחה לכל השומרים…-ביום כיפור.בשנים ההם זו הית ה ארוחה של אביך(ואנ,אני צמתי ושתפתי כלים,וליקקתי תשפתים מקינאה.)ואת,את אולי עוד היית קטנה מדי בשביל ליזכור.
    ומהארוחת האלו כל כך מבינה מדועה ביתך הוא השראתך וגעגועיך.
    אני אחקה לקופסת מיונז אישית-אולי במאי???
    שנה טוב בהצלחה בבחינות ובקורס החדש.תהני מהבישול שמגיעה סוף סוף
    בתאבון(לא יותר מדי)
    את מעולה.נשיקות

    • תודה, תודה:) אני ממש ממש זוכרת את ארוחות יום כיפור, ואכן יסלחו לנו כל השומרים, אבל היה כל כך כיף וטעים. בקשר למאי, אינשאללה.

  4. גם אני זוכרת את ארוחות כיפור, כל פעם שאני קוראת את הבלוג על זה אני חושבת, ריר מצתבר לי בפה עכשיו רק מלהיזכר.
    כייף לקורא כל מילה בשקיקה, תמשיכי לשתף ותמשיכי להצליח ולהנות.
    אוהבת.

  5. ומה עם איזה כרוב ממולא לשמח את הנשמה?:)

  6. היי מתוקה
    חיכיתי בחוסר סבלנות, וסוף סוף זה הגיע: אז קודם כל, הכתיבה משובחת והתוכן – עוד יותר. אהבתי את ההערה בעניין כאבי הכתפיים והמיונז, המיוחד לאור העובדה שגם אני מקצרת זמנים ומונעת כאבי גב בעזרת המג'ימיקס. וכשאין חשמל, אין מיונז טרי…
    ובעניין תוספות וגיוונים אפשריים – נסי להוסיף גרגרי חרדל (כחצי כפית)/חומץ בן ין אדום ומשובח/כפית סילאן (דבש תמרים) או דבש/כף עשבי תיבול טריים וקצוצים קטן קטן (כמו שלמדת לקצוץ…) כמו טימין, בזיליקום, מיורן -לא את כולם יחד כמובן אלא לבחירתך ובהתאמה למנה ספציפית שהתוספת הנבחרת מתחברת אליה… כשמשתמשים במג'ימיקס אפשר להתחיל את הסיפור בהקצפת החלמונים + עשבי תיבול בכמות רצינית יותר שיתקצצו דק דק עד שתווצר מחית ירקרקת ואז להתחיל הזילוף השמן. מתקבל מיונז ירקרק ויפהפה בטעם מרהיב חיך.
    ואם בארוחות יום הכיפורים אנחנו מדברים, הרי שאני נזכרת בגעגוע בשנים שבהן הגענו אליכם רכובים על אופניים (גם אני, הליימכית, רכבתי כמו גדולה מכפר-סבא להרצליה) ואז נכנסתי למטבח ובלבלתי לאבא את המוח ברעיונותי המוטרפים – כהוספת קורט פלפל לקונפי עגבניות או קורט מלח למקצפת תות – . ואפילו קובי השתתף פעם אחת בבישולים והכין את תבשיל ה"עוף בקוקה קולה" הנודע לשמצה (לטעמי), זוכרת?
    בקיצור, הקורס נראה לי מ-ש-ג-ע ומעניין, ואני מאושרת להווכח כמה את נהנית, למרות החתכים באצבעות.
    נשיקות
    רוחיק

  7. נשמע מעולה, אני אנסה בקרוב.
    אמנם אני לא זוכרת את תבשיל העוף אבל על פניו נשמע כמו בישול נוסח שנות השמונים:)
    אולי כשאני אחזור נעשה שידור חוזר עם אבא ואיתך במטבח.
    נשיקות וחיבוק אחד גדול

  8. כמה מוכר, גם אצלי כל הבישולים מתחברים ישר… למטבח של ההורים.
    עשית לי חשק לתפוחי אדמה ברוטב מיונז ביתי, אבל הביצים שיש לי בבית יושבות במקרר כבר יותר משבוע. מה את אומרת, לחכות?

  9. איזה כיף! תודה! עושה להתגעגע לימים שהיינו נפגשים עם אחיך ואשתו הנפלאה, והיינו מבשלים אך ורק דברים שווים, מיוחדים, ומעולים.
    מאז הילדים נולדו ואנחנו מסתפקים ב"שניצים" ואורז…חחח
    שנזכה לשנה עם הרבה אהבה, במטבח, ובכל החדרים האחרים בבית.
    נשיקות,
    גלית וארז.

  10. מקסים מקסים מקסים! מעורר תיאבון, וגם חשק לחזור לבלות איתכם בעיר הגדולה.
    מחכה למתכון של סלט יאיר לפיד ואולי גם של ג'לי בלי בטעם סנדויץ'… 🙂
    שהשבוע הזה יעבור מהר מהר.
    נשיקות משנינו.

  11. שף קורדון היקרה! הבלוג שלך פשוט מעניין ומשעשע!
    תענוג.
    אנחנו כבר מחכים ליישום הלימודים ברחבי העמק..
    (תוך מתן עדיפות טעימות לשכנים האוהבים כמובן!)

    נשיקות מלירון וממני, וכמובן גם מנעם הקטן!

  12. יש ביצים מפוסטרות , לא?

  13. לא חשבתי על זה, אני מניחה שאפשר. בדיוק השבוע הכנו רוטב לסלט ירוק על בסיס חלבון ביצה מפוסטר מקרטון. האמת, יש בזה משהו שנדמה מעט מלאכותי, למזוג ביצה מקרטון. אבל זה עובד.

להגיב על rochik לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s